אסכולות, בצידי הדרך 2016-17, דרום מכתש רמון, גיא זוחלים, קיר האמוניטים, נחל אנקה, גב ילק, מדריך גלעד בן צבי
צומת ראם, שש וחצי
בבוקר, שמיים בהירים וקור חודר עצמות, כמובטח בתחזית, קיימו. מקורות מודיעיניים מתוך
האוטובוס המתקרב מדליפים את הידיעה הקשה : המסלול שונה בלילה ללא אזהרה מוקדמת.
שוד ושבר : הצבא לא אישר את המסלול
המתוכנן לנחל חדב, רכס חדב ונחל קינן, מסלול מיוחד שאך מעטים טיילו בו עד כה. נקל לתאר את הפנים המאוכזבות של הממתינים בתחנה
ואף את של אלה שאנו פוגשים בעלותנו על האוטובוס. בין המצטרפים הפעם לא מעט חברים
מ"מיטיבי לכת", סיירת מטכ"ל של אסכולות, מושא לקנאתנו ואף חוגים אחרים
ממוסדות אחרים נושאים אליהם עיניים מעריצות, בהם ובמסלוליהם הרבים והאתגריים. התקווה האחרונה שנותרה לנו היא כמובן גלעד,
שחזקה עליו שגם מסלול הנחשב נדוש ומוכר, הופך תחת רגליו, ידענותו וקיסמו למשהו
שונה ומיוחד, ואנציקלופדיה בלתי נדלית ורב-תחומית הטמונה אי-שם בגולגלתו, מתגלגלת
מלשונו כסיפור מתח עם מגוון גיבורים שנע משכבות גיאולוגיות בנות מאות מיליוני
שנים, ציפורים וחיות מכל זן וצבע, חמורי פרא ואנשים, וחודרת דרך אוזן השומע אל
ליבו, והקסם ממכר.
השמועה אומרת כי
המסלול כולל את שן רמון, אך עד מהרה מסתבר כי התכנית שונה : עוצרים בתוך מכתש רמון, על כביש 40 ולאחר התארגנות להליכה ותחילת צעידה מערבה, אל
תוך גיא זוחלים, עוצרים לתדריך ולמבוא מפי גלעד :
מגיא זוחלים נטפס לנ.ג. 660 "השפיץ", משם נרד ונעצור בקיר
האמוניטים, נחצה את נחל נקרות, נעלה לנ.ג. 561, נרד לנחל אנקה ולמפל הדרגשים, נחצה
את כביש 40 מזרחה מדרום להר ילק ונסיים בגב ילק.
מעבר לסקירת המסלול
גלעד מרעיף עלינו שיטפון של היסטוריה גאולוגית מקומית ואיזורית תוך הדגמות חיות
בקיר הצבעוני שלידו עצרנו, אם אנסה לחזור על 2 אחוז ממה שנאמר שם אני נידון מראש
לכישלון, והמשפט שנאמר ע"י גלעד לסיכום : "סילט טרכיטי, מופע
פורפרי,שעבר אלטרציה הידרו-תרמאלית והפך לחרסית קאוליניטית", שעליו ניבחן
בהמשך, שבר אותי סופית.
מהדרמה הגיאולוגית בגיא
זוחלים מטפסים מעט מערבה ואחר גולשים גלישה אתגרית למדי לדרום מערב ואחר דרומה
ושוב מערבה, על הקיר הדרומי של המכתש לכיוון נ.ג. 660, "השפיץ". הכינוי
מרמז על כך שנדרשות מיומנויות קצת לא-שגרתיות ע"מ להגיע לפסגתו של הנ"ל,
אבל רובנו יכול לאתגר, והמאמץ שווה. הרוח
בפיסגה אמנם מקפיאה, אבל הפנורמה שנגלית לנו היא ספקטקולארית, כפי שיאמרו אחדים
ויפהפיה כפי שיאמרו אחרים. כמובן שסקירה גיאוגרפית מתבקשת כאן וגלעד לא מאכזב.
האטרקציה מבחינה תצפיתית הם השלגים על פסגות הרי מואב שנראים מכן די בברור.
מכאן גולשים לקיר
האמוניטים, גם גלישה זאת מחייבת תשומת-לב מסויימת כדי לא להתרסק חו"ח,
ומגיעים לאמוניטים המשוקעים בקיר הידוע. מין בעלי חיים קדומים ומאובנים המזכירים
בצורתם הספיראלית חלזונות גדולים מאד (25-30 ס"מ בערך). הסבר על מי הם
האמוניטים, איך נוצרו וההשערות בדבר ההסבר על היותן דווקא כאן בריכוז גדול
שכזה. היכחדותם של הנ"ל מהווה פתיח
טוב לדיון בעניין היכחדותם של מינים שונים מעל פני האדמה, שרשרות מזון ומגה-אסונות
כגון פגיעת מטאוריטים שהשפיעו על מהלך היכחדותם של מינים מסויימים והישארותם של אחרים.
ממשיכים. הולכים דרומה לכיוון אפיקו של נחל נקרות, עצירה
לארוחת צהרים, גזיות מתנשפות כקטרי קיטור, מיטיבי הלסת שולפים מיני תרגימה ומיטיבי
הלכת שולפים בקבוק יין והשמחה רבה.
שבעים ומרוצים
(ולא, לא הלומי יין..) מאזינים בקשב לגלעד, הנושא הפעם : הפאונה והפלורה, בעלי
החיים והצמחיה ויחסי הגומלין ביניהם. ע"מ לאשש את הסברות השונות בעניינים
חשובים אלה, הוא מחזיק בידו האחת תפרחת של צמח הרכפתן המדברי ובידו השניה בשלח, אה
בעצם לא ממש שלח, אלא גלל של פרא, הוא חמור הבר שהיה אזרח המקום שנים רבות, אך
נכחד מסיבות שונות.
בעת החדשה, סוף שנות
החמישים, תחילת שנות השישים, נעשתה פעולה להחזיר את עטרתו של מין זה ליושנה, פעולה
שאכן צלחה באמצעות מבצעים מסובכים ונועזים של הבאת פרטים מכל קצווי הגלובוס, וכיום
אוכלוסייתם של הפראים מונה כמה מאות פרטים.
בעניין הרכפתן, מרחיב גלעד ואומר שהנ"ל פיתח שיטה המושכת חרקים שונים
בשעות שונות של היום כדי לשלש את סיכויי ההאבקה שלו : בבוקר הדבורים, בצהריים הזבובים
ואחרי הצהריים הצרעות. בכל שלב הפרח מציע
רמה אחרת של לחות המתאימה לטעמו של החרק התורן, וזה עובד בהצלחה, שאפו.
ממשיכים לכיוון
נ.ג. 561, בדרך עוד הסבר על תצורות הקרקע השונות ושמותיהן, וכן מקור השמות שלפעמים
הוא מוזר למדי ואינו קשור בהכרח לנסיבות רציונליות : תצורת אורה, תצורת גרופית וכן הלאה. העצירה מנוצלת גם לצורך אזהרת פיצול : העליה לנ.ג. 561 יכולה להתבצע דרך
ה"סכין" האתגרית-משהו, או בדרך חלופית, קצת פחות מפחידה. מתפצלים והרוב בוחר בסכין. כשההליכה היא איטית
ויש רוח צד, אודה שגם אני איבדתי את הביטחון פה ושם, בעיקר כשהיבטתי למטה, ימין או
שמאל, לא משנה... עברנו בשלום. כיאה לפסגות ביום זה, גם כאן מנשבת הרוח
ומצננת אותנו במהירות, כובעים ומעילים נשלפים, סבבה. תצפית על נחל נקרות, והסבר על נחל אנקה ועל שמו
(שיבוש של נאקה, נקבת הגמל, או נסיון להתאים את הפונטיקה העברית לשם הבדואי ?)
וסקירה על ענייני שמות הנחלים והאתרים בנגב, ועדת השמות ועוד כגון אלה.
יורדים מהנ.ג.
לאפיקו של נחל אנקה ומגיעים למפל הדרגשים הנחמד עם הגב העגול והיבש בתחתיתו ולוחות
האבן המרובדים כמה מטרים מעליו, בעזרת ידידינו החסונים ויפי הבלורית והתואר, אנחנו
נמשכים כשקי קמח אל מדרגת המפל הגבוהה, וזאת לאחר שנעזרנו ברוג'ום/מדרגה שנמצאת
מתחתיו ובשרירנים נועזים המושכים מלמעלה ומאבטחים מלמטה. תודה לכם אנשים.
מכאן יוצאים מהנחל
והולכים צפון מערבה במישור שבין נחל אנקה לבין נחל ילק, הר ילק מצפוננו, חוצים את
כביש 40 ומגיעים אל גב ילק, היבש הפעם אך מרשים בזכות הסצנה הסלעית המקיפה אותו.
השמש כבר רומזת לנו
שכדאי לנו להזדרז ולשעוט לכיוון האוטובוס, ומי אנחנו שנתעלם מרמזים ?
מפליגים צפונה עם
עצירה קטנה למנהלות באלונית דבירה, והביתה .
תודה לגלעד
שהופעותיו הנדירות-לאחרונה אצלנו, הן תענוג המצדיק את הציפייה,
תודה לאיתן שהוא
המוציא והמביא וגם הדוקומנטר העקבי והעדכני ביותר בינינו,
תודה לנירן
החובש-מאבטח,
תודה לסעיד הנהג,
ולכולכם שהייתם
מאירי פנים כדרככם (למרות שינוי המסלול...)
התמונות שצילמה
אורלי מוזס נמצאות כאן , תודה אורלי !
התמונות שצילמה אמה קבקוב נמצאות כאן , תודה אמה !
התמונות שצילם איתן נמצאות כאן, תודה איתן !
התמונות שצילמה אמה קבקוב נמצאות כאן , תודה אמה !
התמונות שצילם איתן נמצאות כאן, תודה איתן !
להתראות,
אבי
