אסכולות, בצידי הדרך 2016-17, טיול 3, נחל רחף - מעלה אלעזר, מדריך עטר זהבי
הלילה בו נסגר כביש
1 מלטרון עד ירושלים לצורך פתיחת מנהרות הראל, הוא גם הלילה שלבוקר מחרתו נקראנו
אל הדגל, דגל שאותו אנו נושאים בשמחה וגאווה :
נס המטיילים השרוטים. אותם יצורים מוזרים המעמיסים על גבם בפעם
המי-יודע-כמה, ילקוט עמוס במים, בגדים חמים, מיני תרגימה לשובב את החך, והעיקר,
חדווה בלתי מוסברת למדוד ברגליים ובגוף מתאמץ שבילים ונופים, מורדות ומעלות,
מצוקים וגבים ולהתחכך אגב כך בייצורים דומים להם שנתקפו באותה קדחת בדיוק. ומה
שמרגיז עוד יותר : הם עושים זאת בחיוך.
שערוריה.
ובכן, האוטובוס
שנאלץ להגיע דרך 443 שלא כדרכו, פוגש אותנו הירושלמיות והירושלמי בצומת אלמוג, קפה
ומנהלות, ולדרך. בצוות הפעם : איתן שלנו
הנצחי, עטר זהבי המדריך, עידן החובש ומשה הנהג.
ממריאים דרומה על
כביש 90 בדרך לתחילת מסלול, דרומה ממצדה, סמוך לשפך נחל רחף. עטר מקדים ונותן על קצה המזלג את הרקע
הגיאוגרפי וההיסטורי לטיול, מפלס ים המלח הנסוג, מאגרי מים שאנו חולפים לידם,
תצורת החוואר הנפוצה באיזור, ספנות שהיתה כאן בעבר כשהמפלס היה עוד גבוה בזמן
החשמונאים, בולענים שנפערים כתוצאה מירידת המפלס וחקלאות חדשה ועתיקה, כגון תמרים,
ועוד.
מתארגנים להליכה,
ההתלבטות הרגילה : יהיה חם או קר ? לקחת
מעיל או טישרט ? זזים.
 |
| איתן מראיין טריסטרמית |
בירבור קטן מוסיף כמה מאות מטרים למסלול
המתוכנן, לא ממש נורא, והתנצלותו של עטר בעניין מתקבלת בסלחנות אופיינית לנו, מה
גם שבדרך מקבלים הסבר על שכבות המשקע בחוואר ובכלל בכל האיזור.
מסתערים על נחל רחף
ומתחילים לפסוע במעלה על גדתו הדרומית, ע"מ להגיע למפל הראשון. בדרך עוצרים ועטר
מרחיב קצת בהסבר על ים המלח: מיצר לינץ' שהוא המיצר, היבש כיום, שהפריד בין הלשון בין הגדה המערבית
של הים, ונקרא על שמו של קפטן ויליאם פרנסיס לינץ', קצין אמריקאי
שחקר את הים וסביבותיו באמצע המאה ה-19. כמו כן פוגשים שם שחור זנב ואת
הטריסטרמיות חסרות המורא, שנקראות אף הן על שמו של חוקר אחר הנרי בייקר טריסטרם שהסתובב אף הוא כאן באמצע המאה ה-19 ושאף כתב ספר על ביקורו כאן, "מסע לארץ
ישראל".
המפל התחתון מרשים
בגודלו ונותר בו אפילו גב אחד עם קצת מים מוריקים, עדות לגשמים שירדו כאן לפני
מספר שבועות.
על קירות המפל ניתן
להבחין בשרך הנאחז בסלע ובתחתיתו של המפל מספר צלפים. אנו מחכימים קצת בנושאי
צמחיה ובעלי חיים, בתוכם העורב חום העורף ואחיו השחור. הסברים נוספים על שכבות הסלע ועל בלייתן שבגינן
נוצרה התצורה המרשימה שאנו עדים לה.
 |
| איש, גב, צלף |
 |
| שרך |
 |
| מנוחה עם גיבוי של צלף |
חוזרים בדרך שירדנו
אל המפל ע"מ להמשיך ולטפס בנחל, וממשיכים על הגדה הדרומית שלו בכיוון מערב,
ואז יורדים אל תחתית המפל השני. מפל זה
אינו נופל מקודמו ביופיו, ואולי אף עולה עליו במעט, ומי שלא מתעצל, מוצא
"חדר" נוסף במפל, שאינו נראה למשקיף מבחוץ במבט ראשון.
תפאורת החניה במקום
היפה הזה משמשת תירוץ טוב ע"מ להחכימנו
בסיפורים מהעידן המודרני, חיפוש "דרך אדום", ע"ע יוחנן
אהרוני, אנשים שהלכו לאיבוד תוך כדי הסיורים המחקריים, ונמצאו באורח פלא לאחר
שאבדה התקווה למוצאם ועוד.
שוב, חוזרים על
עקבינו ע"מ לצאת מתחתית הנחל, ועולים למצוק שמעל מעלה רחף, מנוחה קצרה שבה
עטר מרחיב בנושא הגיאולוגי, השבר הסורי-אפריקאי, תזוזת הלוחות, אגני הניקוז
והתמעטות המים בים המלח. כמו כן הוא מזכיר גם את התוכניות השונות של "תעלת
הימים" על גיסאותיהן השונות.
 |
| תעלה המזרימה מים בין שני חלקי ים המלח (לא תעלת הימים) |
 |
| ארוחת צהריים בחדר אוכל |
מכאן אנו ממשיכים
צפונה על גב המצוק במה שאמור להיות " מסלול קל ומתון" כך עטר. טוב, הבנו
שהמושגים האלה הם יחסיים, אבל שורדים גם את הקטע הזה, נחל קנאים משמאלנו והר אלעזר
מימיננו, מטפסים לאוכף שממנו מתגלה לנו מצדה במלוא הדרה ונחל מצדה העמוק והמרשים
למרגלותיה, קריאת התפעלות קצרה למראה הנוף הנשקף והחזרת הנשימה, ומטפסים במעלה הר
אלעזר עד למחנה הרומי המשקיף על מצדה מדרום.
אנחנו לא רגילים
לראות את מצדה מהזווית הזאת, והמצלמות עובדות שעות נוספות. עטר סוקר את הקרב על מצדה בפרט, את המרד בכלל,
את נפילת יוספוס פלביוס / יוסף בן מתיתיהו בשבי הרומאים ביודפת, ובעקבות זאת, את
היותו ההיסטוריון היחידי שבזכותו אנו יודעים פרטים רבים על מה שארע, את עניין
ההתאבדות ההמונית של מתבצרי מצדה האחרונים בפיקודו של אלעזר בן יאיר , ואת הויכוח
הנצחי לגבי הפרטים של המעשה (הגרלה וכו') ועל נכונות ההחלטה. עטר מוסיף גם דברים בעניין ההתייחסות לנושא
מצדה והמרד בעידן המודרני, תנועות הנוער והצבא שאימצו אותה כסמל ועוד.
עוד קורא שם עטר
קטע של יצחק למדן מהפואמה "מסדה", ומי שירצה יוכל להתעמק באסוציאציות של המחבר וברקע לכתיבת הפואמה.
בעודנו יושבים בנחת
בתצפית, נחים מעט מהעליה ומחכימים מדברי התורה של עטר, באות אלינו כמה טריסטרמיות
חסרות פחד ובושה ומחכות להזמנה לכוס קפה ועוגיות.
כנראה שיש מי שטיפח אצלן את התקווה לנ"ל עוד לפנינו.
החלק האחרון
והמאתגר הוא כמובן הירידה במעלה אלעזר לכיוון אכסניית הנוער. הירידה קשה ועלולה
להיות מסוכנת אם לא נזהרים. עטר מזהיר ומבקש שנשים לב ע"מ שנסיים את היום
הנעים הזה ללא הפתעות מיותרות.
אין חולקים על
תפיסה זאת והירידה מתנהלת בקצב איטי אך ללא נפגעים, השבח לאלוהי הזהירות.
יש מצב שנהגנו כבר
חסר סבלנות (כבר 16:30, יום שישי והשמש נוטה לשקוע) ואנו מקווים שלא יהיה לזה
ביטוי בנהיגה...
בדרך לצומת אלמוג
להפסקה מנהלתית ולמכוניות שהשארנו, כבר מחשיך, והאורות של הישובים הירדנים נשקפים
אלינו ממרחק.
היה יום מהנה
ונעים, בזכות מזג האויר הנעים, בזכות המדריך הנחמד, בזכות הנוף המקסים כל פעם
מחדש, ובזכותכם שאתם מציפים את המדבר באנרגיות חייכניות.
תודה ולהתראות,
שלכם,
אבי
כל התמונות שצילמתי
נמצאות כאן,
התמונות שצילם איתן
הכוללות גם את דברי הפיוט היפים של רון צורן הפייטן נמצאות כאן, תודה איתן ורון !
התמונות שצילמה אמה נמצאות כאן, תודה אמה !
התמונות שצילמה אמה נמצאות כאן, תודה אמה !
למי שתהה אם כבר
היינו במסלול הזה פעם, אז כן, היינו באוקטובר 2012 עם גלעד, הקישור לפוסט מאז נמצא כאן.
הערה : רוב הקישורים לאלבום התמונות של הבלוג מ-2012 וכן לאלבומים מבלוגים משנים קודמות, אינם נכונים בגלל המעבר של גוגל מ"אלבומי-גוגל" ל"גוגל תמונות" ו"גוגל פלוס". אשתדל לעדכן את הקישורים בקרוב.
