שדות פרחים ושדות מוקשים, חסידות, טחנות קמח וסיפונים, וכולם כולם בתיזמון הכי מושלם.

אסכולות, בצידי הדרך 2016-17, טיול 5, נחל צלמון, מטפחות עד עין-נון, מדריך צחי גלובין

בשולי כביש 6 בדרך צפונה, במקביל לשמש המציצה ועולה ממזרח, ניתן להבחין בצלליות של חזאים נכלמים המתלבטים אם לחתוך ורידים או להגר לארץ רחוקה.  אין ספק, האביב עושה להם חיים קשים : התחזיות הקודרות לסופ"ש מעונן ואפילו גשום, מתנפצות לנוכח השמיים הבהירים והשמש האופטימית שכבר עלתה במלוא עיגולה המחייך אל מעל האופק. חיים קשים.  אנחנו לעומת זאת, שמחים לכוס קפה בחוצות אלונים ולמפגש עם החבורה שמזדרזת להגיע  מתל אביב.

איתן מקפיד לספור את הראשים, ומצפינים לכיוון צומת גולני ואחר על כביש 65, תוך איסוף צחי גלובין המדריך בצומת האמור, לא בלי בירבורון קטן, מעליש.

במחלף עילבון פונים שמאלה ע"מ להגיע לתחילת מסלול ליד הישוב טפחות הסמוך למע'אר.

תדרוך קצר מפי צחי על המסלול לפני תחילת הליכה, סקירת הרכסים של הגליל התחתון החל מעמק יזרעאל בדרום וכלה בבקעת בית הכרם משכנה של ק"ק כרמיאל, כמה מילים על אוכלוסיית הגליל, יהודים, מוסלמים, דרוזים, נוצרים וצ'רקסים, ומתחילים לגלוש משער הישוב טפחות מזרחה אל ואדי ללא שם אך עם שפע לא-יאומן של פרחים וירק, כשמגמת פנינו אל אפיקו של נחל צלמון.

מסתבר שהאמירה הלועזית "תיזמון הוא הכל" נכונה גם בארצנו הקטנה : בין אם בתכנון מראש ובין אם בזכות המזל, או אולי שניהם ואולי אפילו התערבות של כוחות עליונים, נקלענו למקום הנכון, בזמן הנכון ועם מזג האויר הנכון.  המדרון המתון והירוק שופע פריחה מכל צבע ומין : כלניות מאחרות, נוריות, צבעונים, פרגים שהקדימו, כרמליות ורדרדות, חרדלים צהובים, מרווה דגולה, עכנאים כחולים-סגולים, ועוד ועוד ועוד, שפע צבעוני ומסחרר. קצב הטור הואט מחמת ההתעכבות והצילומים, ובעיקר מההתפעלות וההתבוננות במה שזימן לנו הטבע והמקום.

הגשם שירד לא מזמן והבוץ שבעקבותיו, הירידה שהופכת להיות מעט יותר תלולה ומעט מבולדרת מאיטים את מהלכנו אפילו עוד יותר, ולמרות זאת אחת מאיתנו נכשלת ונחבלת קשות ברגלה, עד כדי צורך בחילוץ. הפיקוד הבכיר בראשות צחי ואיתן ובסיוע של רונן, מנהלים את לוגיסטיקת הקריאה ליחידת החילוץ והסגל הרפואי המונה את החובשת שחר ואת ד"ר אילנה קאופמן משגיח על הצד הקליני.

לאחר שנוצר הקשר והובטח הפינוי, אנו ממשיכים במורד הנחל ואיתן עם הנפגעת ובתה נשארים לחכות לחילוץ.

צחי מתעכב על ענייני בוטניקה ואיך לזכור מה בא קודם, הכלנית או הנורית, או שמא דווקא הפרג, וסיפורים המקלים לזכור את הסדר, איך הצלב של המסדר הנוצרי הכרמליטי זהה לפריחת הכרמלית , וכגון דא.  ממשיכים בואדי ומתחברים לנחל צלמון שהוא רחב יותר כאן ואף מרוצף בכמה משטחי עשב המתוחמים בעצי חורש ובשיחים של קידה שעירה המקשטים בצהוב פרחיהם את האפיק משני צידיו.

עצירה מעל הסיפון של המוביל הארצי החוצה את נחל צלמון, הוא "הסיפון הקטן". "הגדול" הוא בנחל עמוד כידוע.  הסבר על ההיסטוריה של המוביל הארצי ועל האופציות שנשקלו בטרם החל המפעל, והסיבות שבחרו דווקא באופציה של שני סיפונים במקום תעלת הטייה פתוחה, שעלולה היתה להיות חשופה לשליטה-באש של הסורים מרמת הגולן של טרום ששת הימים על התוואי.

מחמת מצבה העלוב של הכנרת לאחרונה ועקב הקמתם של מתקני התפלה המספקים את רוב כמות מי השתיה הנצרכת, אין כיום שאיבת מים מהכינרת דרך המוביל.

מתחת למדרגות נמצא צינור הסיפון

ממשיכים בנחל צלמון, חניה קצרה על יד כלא צלמון וכלא חרמון, צחי מספר על חוויותיו במפגשים עם האסירים באגפים השיקומיים וממשיכים.   חוצים את כביש 65 מתחת לגשרים של מחלף צלמון ונתקלים בפרה הראשונה המבשרת את האביב, או ליתר דיוק את הכניסה שלנו לשדה המוקשים המתמשך שהוא בלתי נמנע בשטחי רעייה של בקר.   הפרה הראשונה גם מעירה את הבוקר הרדום החבוי במעמקי נפשו של צחי, המפליג בתיאורים ציוריים מחיי הרפתן הסוערים : תזונה, חליבה, רעייה, מניעת צמיחה של קרניים והפריות מלאכותיות מכל סוג ומין, כולל תיאורים טכניים ופלסטיים למכביר. מרתק ומעניין ללא ספק, והקהל הקדוש שותה את התיאורים בצמא של נוער מתבגר.

פרה ומעריצים

מחלף צלמון

בית הכלא

מוקש אחד מיני רבים

ממשיכים עם נחל צלמון מערבה ואחר דרום מערבה, אל טחנות הקמח העתיקות הנמצאות משני צידי הוואדי, בראשונה אף צופים בלהקה של חסידות או שקנאים (גבוה מאד, קשה להבחין) בדרכה צפונה, מה שמהווה עילה להסביר את מקור המיתוס של "חסידה מביאה תינוקות" :  חסידות באירופה הקרה בונות את קיניהן על ארובות הבתים מתוך כוונה לנצל את החום הנפלט מהן. בתים שיושביהם הדלים מרשים לעצמם להסיק את בתיהם אחת היא כי נולד בביתם תינוק המצדיק את ההוצאה היקרה של "ביזבוז" עצי הסקה, והרי לך הקשר הנסיבתי שאינו ניתן להכחשה.

טחנת הקמח העליונה

משמאל - אמת המים שהובילה אל טחנות הקמח

סקירה על טחנות הקמח ההרוסות ברובן הנמצאות כאן ואשר שימשו את תושבי האיזור עד ראשית המאה העשרים וסוגי הטחנות השונים, אשר מספר מנגנוני הטחינה שבהן מתאפיין ע"י מספר הפתחים הקשתיים שבתחתית הטחנה.  בדרך אל הטחנה הראשונה ניתן להבחין בבירור בשרידיה של אמת המים שהוליכה אל התחנה את זרימת המים מאפיק הנחל בצורה מבוקרת וסיפקה בכך את האנרגיה לתהליך.

כל העת בתוך האפיק ובעיקר בגדותיו, אנו חוצים משטחים צהובים וסגולים-כחולים של חרציות וחרדלים ושל עכנאים, קבוצות אדומות של נוריות מלוא כל העין, ואגב כך מדלגים בזהירות בין ה"מוקשים" שהשאירו הפרות בנדיבות.  במקומות מסויימים מתרוממים משני צידינו קירות של גדילנים אימתניים וירוקים שיהפכו בסוף אפריל לצהובים ודוקרניים אף יותר.

ג'ונגל הגדילנים, צילמה נאווה גירון

השקמה העתיקה

ממשיכים במורד הנחל ועוצרים לי עץ שקמה ענק ומסועף, חוצים שדות פרחים אינסופיים ומגיעים לפתחת הנחל, פונים דרומה במקביל לכביש 90 ולמטעי הבננות המרושתים נגד מרעין בישין מכל סוג, עד הגיענו בצעידה מהירה אל עין נון של מרגלות המושבה מגדל.

המעיין אמנם משופץ ומעוצב אך ניכרת בו הזנחה בכל הקשור באחזקה שוטפת :  ערימות זבל בשקיות ושלא בשקיות וגדרות אבן מתפרקות, חבל מאד כי המקום יפהפה.  אמיצה אחת מרהיבה ונכנסת למים ואחדים טובלים רגליים.  בקיץ כנראה האקט הזה היה זוכה ליתר פופולאריות אני מניח.

נראה שכאן מסתיים מסלול טיולנו, חולצים נעליים, מתיחות, מסאז'ים ומיני תרגימה, ויאללה הביתה.

עין נון

אמיצה

ולעניין הפציעה שהוזכרה בתחילה : איתן שליווה את הנחבלת עד הגיעה עם יחידת החילוץ לאמבולנסים,  חובר אלינו בעת שחצינו את כביש 65, ויותר מאוחר מדווח על האבחנות שנעשו בבית החולים והמבשרות על כך שאין שברים ורק חבלות, השבח לאל.

מיחידת החילוץ גליל-כרמל הגיעו התמונות הבאות המתעדות את החילוץ הנועז :

כל התמונות שצילמתי אני  נמצאות כאן

התמונות של איתן נמצאות כאן

התמונות של אבי רוט נמצאות כאן

תודה לצחי גלובין המדריך, לאיתן המלווה, לשחר החובשת ולבאסם הנהג, וכמובן לאנשי יחידת החילוץ

גליל- כרמל, החלמה מהירה לנחבלת  ותודה לכם שהייתם חברה מחייכת ונעימה כדרככם.

להתראות,

אבי