יום שבת, 22 באפריל 2017

בין חום היום לקרירות המים, הזוויתן קורא לנו אליו עם ירידות תלולות ועליות כנ"ל, כמעט עד השמים

בצידי הדרך 2016-17, טיול 6, נחל זוויתן, מדריך זיו ריינשטיין


חם, אומרים, חם מאד יהיה היום, כך גם זיו ריינשטיין המדריך, " קחו הרבה מים וקרם הגנה", זאת ברדתנו מהאוטובוס בחניון שיח' חוסיין.  עוד לפני כן בדרך לצפון, באוטובוס, אנו זוכים לסקירה גיאוגרפית על הגליל ורמת הגולן, קצת גיאולוגיה (בזלת והרי געש בגליל התחתון), ענייני פיתוח הכבישים כאן, קצת חקלאות (פריחת המנגו),  היסטוריה ותיאולוגיה (אתרים נוצריים בגליל ולחופי הכינרת) ועוד כהנה וכהנה.
עוקפים את הכינרת מצפון ומטפסים על רכס קו פרשת המים שבין נחל יהודיה מימיננו לבין נחל הזוויתן שמשמאלנו, בואך חניון יהודיה.




אחרי ההתעדכנות וההפסקה המנהלתית בחניון יהודיה, מצפינים עוד כקילומטר לחניון שיח' חוסיין ומתארגנים להליכה.  תדריך קצר הכולל שוב סקירה גאוגרפית של השטח, נחלי הרמה, ביניהם דליות, יהודיה, זוויתן ומשושים, המתכנסים כאצבעות אל כף היד, היא בקעת בית צַיְדָה ואל הכינרת.
בתחנת המידע אשר בחניון יהודיה מתרים בנו לקצר את המסלול המתוכנן מחמת החמסין המתרגש ובא ולוותר על בריכת המשושים. זיו הופך את ההתראה לצו.  הולכים.




פוסעים מזרחה ואחר צפונה בינות אלונים ואקליפטוסים המזדקרים מגלי אבנים, שדות בור ההולכים ומצהיבים וחורבותיו של הכפר שיח' חוסיין, כפר סורי הרוס שהיה פעיל כאן עד 1967.  עצירה קטנה והתעכבות על מעט בוטניקה, עולשים תכלכלים ופרגים בוהקי אודם, והסיבה שעצי האלון צומחים דווקא בגלי אבנים (הבלוטים שמאפשרים את צמיחת האלון, מתחבאים בינות לאבנים ואינם בתחום השגתם של חזירים וזללנים אחרים), ועוד כיוצא באלה.







לאחר כשני ק"מ מגיעים לאפיקו של הזוויתן ומתחילים לגלוש אל אפיקו. עד מהרה מתגלות לעינינו הבריכות הראשונות עם תצורות הבזלת המשושות וזריזים שבינינו חובבי המים לא מהססים וטובלים טבילה ראשונה.
ממשיכים עם האפיק לכיוון דרום מערב, הזרימה בנחל אינה חזקה ובכל זאת יש "תחושה של נחל" : הרדופים וצמחיית מים, שכשוך של מפלונים, קרקור צפרדעים, פה ושם משב רוח קל ומרענן, בקיצור, נחת.
האפיק הולך ומתבלדר, פה ושם טיפוס, פה ושם קפיצה בין סלעים, ולעיתים נדרשים להעזר בידיות ברזל ובמדרגות חצובות על מנת שלא לצנוח צניחה מכאיבה.






בבריכה הגדולה שמתגלה לנו בהמשך עוצרים לשחייה, לקפה ולארוחת צהריים למי שחפץ, תענוג.
מתארגנים לתנועה וממשיכים.








 משפחת חזירי בר שמופיעה על הגדה הנגדית, על אמהותיה, אבותיה ושלל גוריה, מפתיעה אותנו ומרגשת.    לאחר כמה דקות מגיעים לתצפית על מפל הזוויתן שלמרגלותיו נמצאות בריכות המשקפיים, גובה המפל אגב, הוא 28 מטרים, כך זיו.




ממשיכים דרומה, בנתיבה של אמת מים שהובילה מים, כך אומרים, אל הכפר שייח' חוסיין, אי-אז בימים,


 פוסעים במקביל לאפיק אך מעליו כדי להגיע לתחילת הירידה הגדולה שתוביל אותנו בהמשך למטה למטה, אל האפיק עצמו.  יורדים.  ברכיים מאותגרות ובלמים מתחממים, ומזג האויר אף הוא מוסיף להתחממות.  מגיעים למטה ומדלגים על האבנים בינות לסבך, פה ושם קצת מתברברים בנתיב, שום דבר דרמטי מסתבר.




עוברים את נקודת הפיצול של השביל העולה לחניון יהודיה ע"מ לחזור אליה בהמשך יותר מאוחר, כדי לבקר בעין נטף הנמצא בהמשך הנחל.  במחבוא שיחים מסתתר לו המעיין המקסים הזה שמימיו נוטפים מהסלע כווילון מטפטף ומנצנץ, קריר ומרענן ביום שכזה.  זיו מכריז שהמעיין אינו חלק מזרימת המים של הזוויתן אלא נביעה עצמאית שמקורה במים שסוננו דרך שכבות הקרקע במשך מספר שנים, כלומר אין אלה מים של החורף האחרון וכנראה שגם לא זה שלפניו.






מרטיבים את הראש ואת הכובעים, ממלאים בקבוקים במים הזכים ושבים על עקבינו לכיוון הפיצול ותחילת העליה.   כן, כן,  כבר בעת שירדנו באותה ירידה תלולה, כמחצית השעה קודם,כבר הבנו שכדי לא לעשות את השבת בנחל, יש מצב שנצטרך לעלות מידה דומה של קווי גובה.  ובכן הרגע הגיע. גם כאן, כמו בירידה, ניכרת עבודה מסורה של הנוגעים בדבר והדבר מתבטא בהצבת מדרגות המקלות על ההעפלה במידה מסויימת. 





מזיעים ומתנשפים אנו שועטים במעלה, תוך עצירה פה ושם בצילו של עץ מזדמן ע"מ להחזיר את הדופק והנשימה לסדרם.




גם המתקשים מגיעים לבסוף ואנו מכלים את הקילומטר ומשהו האחרונים בנוף דומה לזה שבו התחלנו :  אלונים פזורים בדלילות המזדקרים מגלי אבנים, שדות בור מצהיבים ופרות ג'ינג'יות הלומות-חום הבוהות בנו או במשהו אחר, קשה לדעת.



גם הפינאלה החדגוני-משהו הזה מסתיים בקול ענות קרטיבים, טילונים, התרעננות והביתה !





באוטובוס בחזרה, זיו נותן תקציר תזכורת על "מה היה לנו היום", שביל אדום, שביל שחור, עליות, ירידות, בריכות, חזירים, הבחינה על החומר בשבוע הבא.

נפרדים בתודה מטל המלווה, מזיו המדריך, מואליד הנהג ומגיא החובש המאבטח, אף אנחנו, איש מרעהו נפרדים עד השנה הבאה.

קיץ נחמד ומטוייל לכם,

להתראות,

אבי


כל התמונות שצילמתי נמצאות כאן

תמונות ווידאו שצילמה אילנה קאופמן נמצאות כאן


תמונות ווידאו שצילם יצחק צוקרמן איש הדרום נמצאות כאן



תגובה 1: